שפת אם | אוצרים : יאיר ברק וברכה ביינו'ידה גיא

 

מקום לאמנות בקריית המלאכה

​

1.11.2025 - 25.9.2025

​​​

האמנות עבורי היא כלי של חיפוש פנימי, שפה דרכה אני שוזרת זיכרון, געגוע ודמיון אל תוך פעולה חומרית מתמשכת. תהליך היצירה נולד מתוך דיאלוג עם עצמי – חלומות,שברי זיכרונות, ניסיונות לאחות חלקי נפש ולהתחבר מחדש לסיפור חיי

עבודותיי נובעות מן ההכרה בארעיות החיים ובחמקמקותו של רגע השמחה. פעולות הסריגה והרקמה, בפרימתן ובקישורן, מבטאות את ההתהוות וההתפרקות של מעגלי החיים. מתוך דחיסות וחנק מתרקם יופי חדש; מן הפירוק צומח זיכרון. החוטים שנאספו לאורך השנים – חלקם שייכים לאמי – נושאים עימם מטען אישי ומשפחתי, והופכים למצע לסיפור מתמשך

העבודה המוצגת בתערוכה היא מחווה לאמי. מלאכת היד הזו היא בעבורי שפת אם. את העיגולים המרכיבים אותה התחלתי לסרוג בארצות הברית, יחד עם בתי. הסריגה המשותפת חיברה בין דורות – אם ובת, ילדות ובגרות – וחידדה בי את ההבנה שהחיים זמניים אך מעגליהם אינסופיים: תמיד ניתן לפרום ולהתחיל מחדש

חזרתיות הסריגה, דגמיה ואורנמנטיקתה מהדהדים רכות, חמימות וביתיות. הם משיבים אותי לזיכרון בית הוריי: לתפילות אבי בלילי שבת וחג, לשמלה הלבנה הרקומה שיד אמי תפרה עבורי, ולשעות הערב השקטות בחצר, מתחת לעצי הגויאבות, כשניחוח פרי ופרחים מילא את האוויר. הרגעים הללו – הישיבה לצידה של אמי, הסריגה והשיחות האינטימיות – נחרטו בי כזיכרון חי

עבודת החוטים נעה בין כאב להתפרקות, לבין שמחה ותמימות. היא פעולה מרפאת: טוויה ופרימה, גילוי וכיסוי, מדיטציה ותפילה. היא מעניקה לחוויות צורה חדשה, ומארגת עולם של זיכרונות אל תוך עולם חומרי וסרוג. אני סורגת מחשבות ילדות, פורמת וקושרת, בתנועה מתמדת של הלוך ושוב
בשונה מעבודותיי הקודמות, כאן איני ניצבת מול היצירה אלא מהלכת בתוכה. היא נפרשת כחוטי נוף זוחלים על הקיר, ובתוכה אני פוגשת

.את עצמי – כאמנית, כבת, וכעדה חיה לזיכרונותיי